מה זה ניהול סביבתי ? לכלבים כמו לילדים (וכן..גם למבוגרים), לא תמיד קל לעשות את "הבחירות הנכונות", גם אם חונכו היטב ולמדו את כללי ההתנהגות / הנימוסים ואת כללי הזהירות. תפקידנו אם כן, הוא לעזור להם באמצעות שליטה על דברים מסויימים בסביבתם, כדי למנוע הופעה או החמרה של התנהגויות לא רצויות ! עם ילדים אנו מנהלים את הסביבה כל הזמן – לדוגמה: אפילו אם הסברנו לילד לא לגעת בבקבוק האקונומיקה, או לא להשתעשע עם קופסת הגפרורים, סביר להניח שבתור הורים אחראים לא ניקח סיכון, ונדאג לכך שלילד לא תהיה בכלל גישה לדברים אלו.. גם כלבים צריכים אותנו כהורים אחראים שמכוונים אותם בדרך הנכונה והבטוחה, אז אם קיימת בידינו האפשרות לעזור להם בכך, מדוע שלא נעשה זאת ? מה כולל בין היתר ניהול סביבתי ?
0 Comments
גורים הם יצורים נוטפי מתיקות, שובבים בלתי נלאים, סקרנים עד מאד, מצחיקים בטירוף ושובי לב אמיתיים. חשוב שכבר מן ההתחלה נשקיע בהם בחינוך והכוונה ונגדל אותם בצורה הנכונה, על מנת שיהיו כלבים רגועים ושמחים. אז לכבודכם בעלי הגורים המתוקים - כתבתי מאמר על אחד מן הנושאים הכי שכיחים (שלא לומר הכי כואבים:), הקשורים לגידול גורים- נשיכות !!! המאמר יפרוש בפניכם מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם גור שאוהב לנשוך את כפות ידיכם, סוליות נעליכם, קצוות בגדיכם וכל דבר אחר העולה ברוחכם (ברוחו, אם לדייק). הדבר הראשון שצריך להבין בהקשר של הגור הנושך הוא מה לא לעשות:
חשוב להבין שנשיכותיו של הגור הן נורמליות לחלוטין-התנהגות כלבית טבעית, באמצעות הפה הם חוקרים את העולם ומתקשרים בחודשי חייהם הראשונים. משום כך עלינו לנתב אותם, לתרגל איתם וללמדם איך מתקשרים בצורה נכונה עם בני אדם. אז איך עושים זאת ? 1. ניתוב למשה חלופי- כשהגור לועס או נושך, יש לקרוא לו ולנתב אותו לצעצוע לעיסה כמו קונג, חבל משיכה וכו'. לא להפחיד, לא לכעוס, אלא ללמד אותו מה כן לעשות. **** הערה חשובה בהקשר: אל תחכו לרגע בו הגור נכנס ל"מוד היפראקטיביות" ולטירוף של נשיכות, אלא ספקו לו על בסיס קבוע (כחלק משגרת היום) צעצועי האכלה מעניינים, כדוגמת קונג ממולא ותראו איזו השפעה מדהימה של רוגע ועצמאות אתם מכניסים לחייו. 2. הסרת תשומת הלב- ברגע שהגור נושך (גם אם זה במסגרת "משחק"), יש למנוע ממנו כל סוג של אינטראקציה. אפשר לומר "אאוצ'" או מילה אחרת שתסמן שכואב לכם ועצרו באופן מיידי את המשחק או ההתייחסות אליו (אבל לא להתחיל בשצף דיבור: "אייי, דייי, אייי" וכו', כי זה רק יעורר אותו יותר ויסלים את ההתנהגות), כמו כן יש למנוע ממנו באופן מיידי כל אפשרות למגע עם הידיים שלנו (אם יש צורך, אף לעמוד ולהחביא את הידיים מאחורי הגב), ולחדש את המגע / המשחק רק כשהגור נרגע. 3. תרגול עקבי- אם הגור נושך בסיטואציות מסוימות- לתרגל באותן סיטואציות. לדוגמה נשיכות עקבים בעת עלייה מדרגות, או נשיכות כפות ידיים כשבאים ללטפו- לתרגל (תרגילים יזומים יומיומיים) באותם מקומות או סיטואציות. 4. פעילות גופנית על בסיס יומיומי - כלב רגוע הוא כלב מסופק מבחינה פיזית ומנטלית- רצוי להוציא לגור אנרגיה באמצעות טיולים או משחקים (משיכה, רדיפה, צעצוע לעיסה). פעילות משותפת שלנו עם הגור תעמיק גם את הקשר ותקל עליו להיות קשוב אלינו. 5. תרגילי מגע עם גופו תוך לימוד התנהגויות רגועות (צ'ופרים על גילויי רוגע בעת נגיעה בכל אחד מאברי גופו) ← גור ששולט בעצמו ובמידת ההתרגשות שלו = פחות נשיכות ויותר בחירות נכונות !! 6. משחק עם גורים- חשוב מאד לאפשר לגור להמשיך לשחק עם גורים אחרים, כדי לשמר את עיכוב הנשיכה הטבעי !!! והכי חשוב-תהנו מכל רגע עם הגור. לא תאמינו כמה מהר בוא יגדל... כבר בימיו הראשונים של הגור בביתנו, כדאי ללמדו מה מותר ומה אסור ללעוס ולנתב אותו להתנהגויות רצויות, כגון גילוי עניין בצעצועי האכלה, מנוחה במקום הספציפי שייעדנו עבורו וגילויי התנהגויות רגועות. מדוע הגור לועס את חפצינו יקרי הערך? · לעיסות ונשיכות הן התנהגויות טבעיות עבורו- הגור משתמש בפיו ושיניו על מנת לתקשר עם הסביבה ולחקור את העולם... · השיניים שלו מתחלפות וכך הוא מקל על הכאב (עד גיל 4 וחצי חודשים לערך יוחלפו שיני החלב בשיניים הקבועות). · אפשרנו לו גישה לחפץ הלא רצוי- גור שמסתובב חופשי בכל הבית, יחקור את החפצים הפזורים בו וסביר להניח שגם יבחן אותם באמצעות פיו ושיניו. · משעמם לו ! שעמום הוא כידוע אויבו המר של כל יצור חי... ·לא סיפקנו לו אלטרנטיבות מעניינות ללעיסה כדוגמת קונג, חבל, עצמות.. · לא לימדנו אותו באופן יזום מה מותר ללעוס ומה אסור ! מה עלינו לא לעשות? · לא נכעס עליו, לא נצעק עליו ולא נפחיד אותו. · לא נכניס אותו לחדר מבודד כעונש על ההתנהגות. · לא ניתן לו להסתובב חופשי ברחבי הבית. · לא ניתן לו להתעסק בחפצים/ אביזרים שיצאו מכלל שימוש, כדוגמת גרביים או נעליים ישנות- הוא לא ידע להבדיל בין החדש לישן. מה כן לעשות או איך מונעים לעיסות הרסניות? · נספק לגור באופן סדיר צעצועי האכלה (ייעודיים לכלב) המעניינים יותר מכל חפץ אחר בסביבה (ראו מאמר נפרד על נפלאות הקונג וצעצועי האכלה). · אם תפסנו אותו בעת לעיסת חפץ לא רצוי, נקרא לו וננתב אותו להשתמש בצעצוע האכלה, נשבח אותו כשמגלה בו עניין, אפילו פעוט בהתחלה. · תיחום בתא הטסה / גדר גורים- רצוי מאד לא לאפשר לגור הצעיר להסתובב חופשי ברחבי הבית ללא השגחתנו. התיחום הוא כלי עזר מצוין לגמילה מצרכים בבית, ללימוד התנהגויות רגועות וכמובן למניעת הרס חפצים או מפגש עם סכנות שונות. התיחום המומלץ ביותר הוא באמצעות גדר גורים, אשר ממקמים במקום מרכזי בבית (סלון למשל), על מנת שהגור לא ירגיש מבודד. בתוך המתחם נשים לו את צעצועי ההאכלה, קערת המים, ועיתונים לעשיית צרכים (הנחיות לגבי תחימה נכונה ראו במאמר על צרכים). · נלמד אותו באמצעות תרגילים יזומים מה מותר ומה אסור ללעוס, נתרגל "קח" "עזוב". · נדאג לפריקת אנרגיה, אם בטיולים יומיים וסדירים ואם במשחקים משותפים או אימונים כיפיים, שיבססו מערכת יחסים נפלאה ויפחיתו את הסיכויים שהגור יפרוק אנרגיה בצורה לא רצוייה. והכי חשוב.. היו סבלניים כלפי הגור. הוא זקוק לתמיכתכם והדרכתכם, על מנת שישתלב בצורה הטובה ביותר בעולם הגדול... בבלוג הבא נתמודד עם נשיכות! אחד מהצעצועים הוותיקים והיעילים ביותר עבור כלבים בכל הגילאים הוא הקונג. זהו צעצוע לעיסה חלול, עשוי גומי קשיח, המיועד למילוי בדברי מזון ומגיע בגדלים שונים (המותאמים לגודל הכלב כמו גם לעוצמת מלתעותיו). צעצועי האכלה ובכללם הקונג יעילים במיוחד,שכן הם מעסיקים לא רק את פיו של הכלב אלא גם את מוחו - מעבר לסיפוק צרכיו הטבעיים של הכלב ללעוס וללקק, הוא גם נדרש לפענח איך להוציא מתוך הצעצוע את שלל ההפתעות(ישנן דרגות קושי שונות למתכוני המילוי). הקונג אם כן מהווה פתרון אפקטיבי (ומהנה!) להעסקת הכלב במשך שעות ארוכות, לשמירה על רוגע ולמניעת הבעיות הנגזרות משעמום וחוסר גירוי מנטאלי (ראו בהמשך רשימה של התנהגויות לא רצויות שהקונג מסייע במניעתן). ניתן למלא את הקונג בממרחים שונים כגון טחינה גולמית, שימורים של כלבים, חמאת בוטנים (ללא סוכר) וכן אפשרי להוסיף לתוך העיסה חתיכות ירקות כגזר ומלפפון / חזה עוף ללא תיבול / ביסקוויט לכלבים, ולהקפיא למספר שעות, כך שהמילוי יישאר לאורך זמן ולכלב יהיה עיסוק ממושך (ראו בהמשך רשימת מאכלים האסורים לכלבים). מומלץ אף להפוך את הקונג לתחליף או תוספת לקערת האוכל (ממלאים אותו בגרגירים שהורטבו מעט, על מנת שיתפחו ומכניסים למקפיא למספר שעות, זאת בלי לחרוג מכמות המזון המומלצת ליום). ניתן גם לאתגר את הכלב ולהחביא לו מספר קונגים בתוך הבית טרם יציאתכם לעבודה או לתלות לו בחצר על עץ או עמוד (כלבים אוהבים לרחרח ולחפש אחר ארוחות חבויות ו...בעיקר למצוא אותן). בצורה זו הכלב עובד ו"מרוויח את ארוחתו" , אוכל בצורה רגועה (ולא שואב את האוכל תוך שבריר שנייה..ע"ע כלבי לברדור) וכמובן- מוצא סיפוק מנטאלי מתמשך, מרגש ו...טעים. טיפ - אל תשאירו את הקונג הריק זנוח ליד הכלב או כצעצוע רגיל, קחו אותו כשהוא ריק והחזירו לכלבכם בפעם הבא כשהוא מלא בכל טוב, זאת על מנת שלא יאבד מערכו כ"צעצוע הכי מעניין ומתגמל בסביבה" .. להלן מספר פעולות (לא רצויות) שכלבכם מנוע מלעשות בעודו מתמקד בשליפת האוצרות החבויים בקונג: הרס חפצים בבית, לעיסת כל מה שיקר לליבכם וכיסכם (כולל הידיים שלכם כשמדובר בגור), נבירה בשקית האשפה, גניבת מזון מהשיש או השולחן, הצקה לאורחים, בריחה מהבית לחיפוש אחר גירויים חיצוניים, תופעות מטרידות כתוצאה משיעמום, למשל בזמן שנשאר לבד בבית ועוד. סרטון מצויין על קונג למתחילים: http://www.youtube.com/watch?v=0EuY98sRPb8&feature=related רשימה של מאכלים עיקריים המסוכנים לכלבים: בצל, שום, פלפל חריף, תבלינים, שוקולד, ענבים, צימוקים, אבוקדו, אפרסמון, אגוזי מקדמיה, עצמות עוף ודגים, אלכוהול, ממתיקים מלאכותיים, מאכלים עתירי שומן... כמו כן, כמו בקרב בני אדם, ישנם כלבים אשר רגישים למוצרי חלב. באופן כללי, אם אינכם בטוחים לגבי מאכלים מסוימים, אנא פנו לוטרינר לייעוץ. שמרו על כלבכם, בריא, שמח ומסופק גם מבחינה מנטאלית ! ברשותכם, אתחיל דווקא מהמסקנה הסופית של הכתבה: שיטות חיוביות, חיזוקים חיוביים, מוטיבציה, חינוך ללא כוח וכפייה, תקשורת ואמון הדדי, כל אלו ועוד מהוות גישות לחיים, אשר ניתן ליישמן בתחומים שונים כגון: חינוך ילדים, הנעת צוות עובדים, בניית קשרי חברות, תחזוקה של מערכת זוגית או מסגרת משפחתית, חינוך חיית המחמד וכו'. אז מה הכוונה באילוף כלבים בשיטות חיוביות ? אילוף בשיטות חיוביות הוא גישה מדעית ללימוד בע"ח, אשר מיושם בהצלחה על מינים רבים של בע"ח כולל חתולים, סוסים,יונקים ימיים ובע"ח בגני חיות. השיטות החיוביות מבוססות על לימוד התנהגויות רצויות, באמצעות חיזוקים חיוביים (נתינת תגמול על התנהגות רצויה, על מנת לחזקה וגריעת חיזוקים על התנהגות לא רצוייה על מנת להפסיקה). למונח "אילוף כלבים" יש לעיתים קונוטציה כוחנית, כיוון שבשיטות עבודה קלאסיות השתמשו בכוח ובכפייה כדי לגרום לכלב לבצע פקודות שונות. כיום, בכל העולם, מקובל לעבוד בשיטות מתקדמות, שעושות שימוש בחיזוקים חיוביים ומוטיבציה של הכלב. מחקרים רבים בנושא התנהגות ושיטות אילוף מצביעים על כך ששיטות שמשתמשות בהפחדה, הכאבה, כפייה וכו' מובילות להרבה הפסדים בטווח הארוך ומשפיעות לרעה על מזג הכלב, הביטחון העצמי שלו והאמון שלו בבני המשפחה, וכתוצאה מכך גם על השקט הנפשי של הבעלים. ישנם מספר עקרונות מנחים ויתרונות רבים לשימוש בשיטות החיוביות: האילוף והטיפול ההתנהגותי מבוססים על המוטיבציה של הכלב ללמוד – באמצעות תרגילים ומשחקים מהנים, רותמים את הכלב לתהליך הלימוד. הכלב הופך למשתף פעולה מבחירה ומרצון ולא מתוך כפייה, כאב או פחד. התעמקות בתהליכי למידה של כלבים, הבנת שפת הגוף, הצרכים, הרצונות והרגשות שלהם. הדרך חשובה לא פחות מאשר התוצאה הסופית, לכן משקיעים מאמצים במציאת פתרונות שלא יפגעו בקשר בין הבעלים לכלב, אלא יחזקו אותו ויעמיקו אותו. מתרכזים בלסמן לכלב מה כן לעשות במקום מה לא, כיוון שבד"כ בכל סיטואציה קיימות וריאציות רבות של התנהגויות לא רצויות, אך רק התנהגות אחת נכונה. מעודדים את הכלב לחשוב- הכלב לומד להציע התנהגויות רצויות באופן אוטומטי (התנהגויות דיפולט) לאחר שהבין אילו התנהגות משתלמות ומזכות אותו בדברים שהוא רוצה. השיטות מתאימות לכל הכלבים - קטנים, גדולים, גורים, מבוגרים, מוגבלים, חרדתיים, תוקפניים וכו'. כל בני הבית יכולים לקחת חלק בתהליך האילוף (גם ילדים ומבוגרים) וניתן ליישם את עקרונות השיטות בתחומי חיים רבים, בכללם יחסינו עם אנשים והסביבה. הפעם פוסט קצר, על ספר גדול- "כלבים לא משקרים באהבה" - הרהורים על עולם הרגש של הכלבים, מאת ג'פרי מאסון. הספר הנפלא הזה, יצא לקראת סוף שנות ה-90, והיום ניתן להשיגו אך ורק בחנויות יד שנייה. השגתי לי עותק לפני מספר שנים, ומייד קראתיו בשקיקה, בחיוך, בפליאה, במוח קודח ממחשבות ורעיונות, ובהערצה לאיש שליקט, חקר, התבונן והגיש לנו אסופה מקסימה ויסודית שכזו. מאז אני תמיד שמחה לחזור ולקרוא בו, ובכל קריאה אני מרגישה שאני צוללת עוד שכבה פנימה, אל תוך עולם הרגש המורכב והמסתורי של כלבינו. אחת מהביקורות שנכתבו על הספר: "כל מי שאוהב כלבים - ומי שמכיר את השמחה הצרופה להיות נאהב על - ידי כלב - ירצה לקרוא את הספר הזה. קנו עותקים לחברים שחייהם לא התעשרו בחוויה הזאת. ג'פרי מאסון יודע כמו רבים מאיתנו שכלבים יכולים לחוות שמחה ועצב; פחד ויאוש; הם יכולים להיות נאמנים ומעל הכל אוהבים - והוא אינו חושש לדבר על זה. לפנינו הערכה ישרה להפליא על ידידו הטוב ביותר של האדם שתגרום לאנשים רבים לחשוב על כלבים בדרך שונה לגמרי." - ד"ר ג'יין גודול. התקופה החשובה והקריטית ביותר בהתפתחותו החברתית (סוציאליזציה) של הגור מתרחשת בשלושה וחצי החודשים הראשונים לחייו. אם חושפים את הגור בצורה נעימה, מבוקרת והדרגתית לגורמים שונים בתקופה זו, סביר מאד שהוא יגדל ויהפוך להיות כלב חברותי, חיובי ורגוע. חשוב מאד לבצע כל חשיפה בצורה חיובית ובהדרגה, להיות סבלנים ורגועים, ולא פחות חשוב- לתגמל את הגור (חטיפי מזון, משחק) על התנהגות רגועה בקרבת הגורם אליו הוא נחשף. אם הגור נלחץ, להוריד הילוך. חשוב להבין שאם לא נחשוף אותו לגורמים אלו בתקופה קריטית זו, יכולה להיות לכך השפעה עצומה על מהלך חייו, בצורת הפרעות התנהגותיות שונות הבאות לידי ביטוי בעיקר בפחדים ואף תוקפנות כלפי הגורמים אליהם לא נחשף, כמו כן כלב שעבר היטב תהליך סוציאליזציה, ישים לב אליך כשתיתן לו פקודה בנוכחות אנשים או כלבים. כלב שלא עבר תהליך מספק, יהיה מוסח דעת (או מפוחד) מכדי לשמוע אותך בקרבת אנשים וכלבים. מכאן שסוציאליזציה היא כלי האילוף האפקטיבי ביותר לטווח הרחוק. רשימה הכרחית של הדברים אליהם צריך לחשוף את הגור: בני אדם מכל המינים, הצבעים, הגילאים, הגדלים ובעלי התוספות כזקן, מקל הליכה, כובע, תיק ומטריה... כלבים- משחקים מבוקרים עם גורים/כלבים מחוסנים ללא מחלות מדבקות. להימנע ממגע של גורים שלא סיימו את סדרת החיסונים, עם צואה של כלבים אחרים. לצאת רק עם רצועה כל עוד הגור לא מחוסן (ולא למד את לחזור אליכם בקריאה). מקומות שונים- בית, חצר, בתים של אחרים, גן שעשועים לילדים, מעלית, מדרגות, מכונית, אוטובוס, מספרת כלבים, וטרינר, רחוב... צלילים ורעשים- טלפון,פעמון דלת, ילדים משחקים, משאיות זבל, אוטובוסים, אופנועים, מכונת כביסה, סיר נופל, מחיאות כפיים, אנשים שרים בקול, שואב אבק, זיקוקים, רעמים, מכסחת דשא... משטחים שונים- עץ, בטון, חצץ, שטיח, פרקט, חול, מתכת, דשא, משטחים מתנדנדים, משטחים עם חורים... חפצים נייחים וחפצים בתנועה כגון אופניים, אנשים רצים, ילדים משחקים, שקיות מתעופפות ועוד ועוד... הרגלה למגע בכל חלקי הגוף- עם המון חיזוקים חיוביים וחטיפים טעימים: לדמות בדיקה וטרינרית ולבדוק כל איבר: אוזניים, פה, שיניים, כל אחת מכפות הרגליים, זנב, נגיעה בקולר, החזקת הראש בין כפות הידיים ועוד ועוד. וכן הרגלה לשגרת טיפוח: הברשה, גזירת ציפורניים... יום שמח לכם ולכלב/ים שלכם ! כבר בימים הראשונים לאחר שהבאתי את אנג'י לביתי, שמתי לב שהיא חוששת מעט מאנשים שניגשים ללטף אותה או כאלו שמגיעים אליי הביתה. היא לא הייתה קיצונית בתגובותיה, רק לקחה צעד אחד אחורה / הצידה, או התכנסה בפינה... כיוון שלא הייתה לי היסטוריה מדויקת של אנג'י, ניסיתי לבדי לאבחן את הטריגרים לפחד ולריחוק שלה (מעבר לידיעה שבאופיים כלבי הרוח רגישים ומרוחקים במקצת). בניגוד לדעות הרווחות, לא מחייב שמקור הפחד שלה מאנשים, נעוץ בהתעללות שעברה בביתה הקודם, מספיק אפילו יחס לא ראוי או חוסר סבלנות של הבעלים, כמו גם חוסר חשיפה לעולם שבחוץ, כדי לגרום לכלב להרגיש לא נוח ומפוחד. אז היסטוריה לא הייתה לי, אבל כלים יש לי ולכן התחלתי לעבוד איתה על הכחדת הפחדים בצורה של התניות נגד- יצירת קישור אסוציאטיבי בין הגירוי המפריע והלא נעים (כגון גברים גדולים או אנשים שעושים תנועות נמהרות) לבין גירוי נעים שהיא אוהבת (חטיף, ליטוף, משחק..), עד שלבסוף הגירוי המפריע הופך לחוויה נעימה והפחד נעלם ("ממממ. איזה כייף, תמיד כשעובר לידי מישהו או כשנכנסים אנשים הבייתה, אני מקבלת בו ברגע משהו טעים.."). בכל פעם כשיצאתי מהבית, לקחתי עימי שקית קטנה של חטיפים, וברגע שהבחנתי באחד מהטריגרים שעשויים לעורר בה תגובת פחד, נפתחה שקית ההפתעות ושלפתי לה חטיף כשהטריגר עבר לידינו. במשך הזמן וככל שהיא גילתה סימני רגיעה בקרבת אנשים, נתתי לאדם עצמו לצ'פר אותה בחטיף וללטף אותה תוך כדי עידוד קולי. לשמחתי אנג'י גם אוהבת מאד לשחק עם רוב הכלבים, כך שפעמים רבות כשהגיח מולה מישהו שלכאורה היה יכול להלחיץ אותה מאד (גבר גבוה, עם מעיל וכובע, שיוצא מסמטה חשוכה ועושה תנועות נמרצות בידיים), והיה מוצמד לו כלב חמוד- היא לא גילתה שום סימני פחד אלא ישר קדה את קידת המשחק שלה והתקרבה אל השניים בשמחה ובטחון (הגירוי הנעים במקרה זה לא היה חטיף, כי אם הכלב השני). היום, לאחר מספר שבועות של עבודה בצורה זו, היא כמעט תמיד הולכת בצורה רגועה ובטוחה ליד אנשים, ואפילו מגלה פעמים רבות עניין, סקרנות ורצון להתקרב (וללקק כמובן), כמו כן אורחים שמגיעים לביתי, הפכו לאירוע משמח, שכן היא זוכה בעת שהותם ל"גשם של פינוקים"- חטיפים, ליטופים ומילים מפרגנות (הם לא יכולים לעמוד בפני המתיקות שלה !) אז לסיום- התניית נגד הדרגתית היא דרך אפקטיבית מאד לטיפול בפחדים וליצירת שינוי התנהגותי בכלבים (כלבים שמפחדים מאנשים, ממברשת סירוק, מחפצים ורעשים מסויימים, מנסיעה במכונית, מכלי תחבורה אימתנים שעוברים בכביש וכו' וכו'). עד הפעם הבאה, אני רוצה להודות לאנג'י על כך שהיא מכניסה לחיי מדי יום דברים חדשים ומרגשים. מעבר לכך שהיא תלמידה מצויינת, אני לומדת דרכה לא מעט על עצמי ועל הסביבה...ובזכות טיולינו הארוכים, אני זוכה להכיר את הפינות הנסתרות, הקסומות והפראיות של טבעון היפה. |
מירב גמליאל- מאלפת ומטפלת התנהגותית לכלבים בשיטות מתקדמות. קטגוריות
All
|