כלבים לא מדברים בשפה שלנו; הם לומדים לקשר התנהגויות לצלילים, שפת גוף ומחוות. מסיבה זו, חשוב להיות ברור ועקבי כאשר מדובר בתקשורת עם הכלבים שלנו, כך שנוכל לקבל את ההתנהגות הרצוייה שאנחנו מחפשים.
תקשורת ברורה ועקבית יוצרת אצל הכלב אמינות כלפינו ומובילה אותו בסופו של דבר להציע את ההתנהגות הרצוייה לעיתים הרבה יותר קרובות. לעומת זאת, אם הם מבולבלים ולא בטוחים למה אנו מתכוונים, הם עשויים להציע התנהגות לא נכונה או פשוט לא להגיב בכלל. מה שבטעות מפורש על ידנו הרבה פעמים כ"הכלב עקשן"...או "הכלב קצת טיפש". הכלב אינו טיפש, אלא פשוט לא לימדו אותו בצורה בהירה ועקבית מה רוצים ממנו... מה הכוונה בבהירות? להיות ברור עם כלב פירושו ללמד אותו דרך אסוציאציות, התניות וחזרתיות להגיב לרמזים קוליים, אותות יד ו / או רמזים אחרים. אני מסתכלת על תומר, בני היקר והמתוק ונדהמת מכישורי השפה שלו. אין לי ספק שהבהירות היא מרכיב מפתח בתהליך של הלמידה שלו ושל שאר הילדים. ילדים קולטים בצורה מדהימה מילים חדשות כי כל האלמנטים שזורים בתהליך הלמידה: אסוציאציות, התניות וחזרתיות. למשל, כשאמרתי לתומר את המילה "בקבוק" והצגתי לו בו זמנית את בקבוק ההאכלה. עשיתי זאת במשך מספר פעמים (זוהי החזרתיות הנחוצה), ובסופו של דבר (במקרה שלו-מהר מאד!) תומר קישר את המילה לחפץ והחל לומר "בקבוק" בשעת ההאכלה (אם להיות מדויקת, המילה שתומר למד עוד לפני "בקבוק" זו המילה "רוח" כשראה אותנו מפעילים את המזגןJ ) . כך קורה גם בתהליך הלמידה של הכלבים-ההצמדה של המילה לתנועה/התנהגות והחזרתיות של המילה מספר פעמים (תרגולים רציפים) מובילה לביצוע ההתנהגות. מה הכוונה בעקביות? כלבים צריכים דפוס קבוע של פעולה וחוקים אחידים (או שחור או לבן, בלי שטחים אפורים). חוסר עקביות מבלבלת את הכלב. להלן דוגמאות לטעויות נפוצות שהבעלים עושים בהקשר זה עם כלביהם: -אחד מבני הבית מלמד אותו "שב", בעוד השני מלמד אותו "לשבת" - בני הבית מאפשרים לכלב לקפוץ עליהם משמחה כשחוזרים מהעבודה, אך הודפים אותו בכעס אם קופץ עליהם כאשר הם שבים מאירוע (לבושים במיטב בגדיהם) -בני הבית מאפשרים לכלב לקפוץ עליהם משמחה, אך מתעצבנים כאשר הוא קופץ על אורחים -אחד מבני הבית מאפשר לכלב להתכרבל איתו על הספה, אך בן בית אחר שלא אוהב זאת, מוריד אותו בכוח. חשוב שכל בני הבית יהיו אחידים, הן ברצונות שלהם מן הכלב והן במילים שהם משתמשים בהן כאשר מבקשים ממנו לבצע התנהגויות שונות. זכרו: מערכת תקשורת חזקה שבה הכלב מבין אותנו, מבוססת על בהירות ועקביות, יחד עם סבלנות, הבנה וחיזוקים חיוביים!
0 Comments
טעות מס' 1: צועקים על הכלב כאשר הוא מגיע אלינו לאחר שקראנו לו מספר פעמים
מכירים את הסנריו בו אתם קוראים לכלב מספר פעמים אך הוא בשלו, ממשיך בעיסוקיו ומתעלם מקריאתכם? (יש שיגידו בהפגנתיות), ואז כאשר הוא מואיל בטובו להגיע, אתם מתעצבנים עליו בקול, שמים עליו רצועה ומושכים אותו בכוח הביתה? מה הכלב מבין? -לא שווה לי לחזור אל הבעלים כשהם קוראים לי, יש פעמים שהם ממש לא נחמדים אליי ואף קצת מפחידים -כל פעם שאני חוזר אל הבעלים שלי, מסתיים לי זמן הכייף. שמים עליי רצועה ולוקחים אותי הבייתה מה צריך לעשות? הכל אחרת (ואפרט כאן על קצה המזלג): 1. ללמד אותו את משמעות המילה "אליי" בהדרגה: בהתחלה בבית ואח"כ כשיש 100% הצלחה בתוך הסביבה הביתית, עוברים בהדרגה לסביבה עם יותר גירויים (ניתן להיעזר בהתחלה ברצועה ארוכה). 2. שימו לב- הקריאה "אליי" משמעותה אצלנו (הבעלים) הכי כייף, אנחנו מקור כל הטוב ואילו הסביבה פחות מעניינת באותו רגע נתון. לכן ביומיום, חוץ כמובן מזמן התרגול, הקריאה אליי צריכה תמיד להיות מחוזקת בדברים נהדרים שהכלב אוהב (חטיפים טעימים, צלחת האוכל, פתיחת דלת לטיול, משחק מהנה, ליטופים מרגיעים וכו') 3. אחרי שלימדתם אותו את משמעות המילה "אליי" גם עם גירויים, קראו לו אליכם, תגמלו אותו בחטיף ושלחו אותו שוב לענייניו (משחק עם כלב, רחרוח, ריצה בשדות...), כך הכלב מבין שלא בכל פעם שקוראים לו מסתיים לו הכיף, אלא יש פעמים שהוא אף מקבל חטיף טעים ובנוסף לכך מאפשרים לו להמשיך בשלו בלי לכבול אותו ברצועה. איזה בעלים נהדרים! בפעם השנייה, שלישית, חמישית או שישית (סדר אקראי) קראו לו, שימו עליו רצועה וחזרו הביתה, כך הוא אף פעם לא ידע לצפות מתי מסתיים הטיול ולא יחשוש להיענות לקריאתכם ולחזור אליכם. טעות מס' 2: מנסים להפסיק את קפיצות הכלב באמצעות מילים או הזזה פיזית שלו כולנו בוודאי נתקלנו בסיטואציה הבאה: כאשר הכלב קופץ עלינו, אנו מנסים להפסיק את ההתנהגות על ידי כך שאומרים לו: "לא", "די", "אל תקפוץ", "זוז", או שמנסים להזיזו עם הידיים או הרגליים. מה הכלב מבין? -איזה יופי לי! הבנתי מה גורם לבעלים להתייחס אליי. כל פעם שאני קופץ הם מסתכלים עליי, מדברים איתי ונוגעים בי. בפעם הבאה אפילו אקפוץ יותר חזק ואינטנסיבי כדי לקבל עוד יותר יחס! שימו לב שתגובות של הבעלים כמו התגובות הנ"ל מחזקות למעשה את ההתנהגות הלא רצויה, כך שלא רק שלא הצלחנו להיפטר מן הקפיצות, גרמנו לכלב שלנו לקפוץ יותר כי הוא מקבל יחס- שזה בעצם מה שניסה להשיג מלכתחילה (גם מילים כגון "לא", "די", "תפסיק" מהוות עבורו יחס, וכך גם מבט לעברו !!) מה צריך לעשות? כמה דברים במקביל:
טעות מס' 3: נגררים אחרי הכלב המושך קדימה בטיולים התסריט מוכר: רצועה מתוחה, הכלב מושך קדימה והבעלים נגררים אחריו, מנסים להדביק את הקצב. לכל אחד מהנגררים סיבה משלו: קשה להחזיק ברצועה המתוחה, היד כואבת, קשה לעצור את רוח הסערה הכלבית שמושכת אל עבר גירוי מסויים, חבל להפסיק את שיחת הטלפון שבדיוק נכנסה....וכו'... אז רצים אחרי הכלב בלי לשים לב לאן... מה הכלב מבין? אה... צריך למשוך כי להגיע אל החבר שלי, אל הריח שבסביבה, אל האישה הנחמדה שמוציאה מולי חטיף... משיכות עוזרות לי להתקדם מהר יותר אל היעד.... מה צריך לעשות? גם כאן כמה דברים במקביל:
* הערה: אם הכלב מושך והרצועה נמתחת- אפשר גם ללכת לכיוון השני במקום לכיוון אליו הוא מושך, זאת בהנחה שבצד השני אין גירויים מעניינים עבורו.
חשבו מה הכלב חושב ברגע נתון, איך הוא מפרש את הסיטואציה...ברגע שתעשו כן תראו שהרבה התנהגויות לא רצויות יכולות להיעלם עם עבודה נכונה שלכם ושימת לב לפרטים. ניפגש בפעם הבאה עם חלק ב' של המאמר ! ע"פ עיקרון שניסח הפסיכולוג דיוויד פרימק, התנהגויות בעלות סבירות גבוהה יכולות לשמש כחיזוק להתנהגויות בעלות סבירות נמוכה. פרימק טוען שפעילות שכיחה ואהובה (כמו צפייה בטלוויזיה, משחק בחוץ, או בעידן שלנו משחק בסמארטפון) יכולה להוות חיזוק לפעילות פחות שכיחה (או פחות מעוררת התלהבות, כגון הכנת שיעורי בית, סידור החדר וכו'). באמצעות עיקרון פרימק, ניתן לחזק התנהגויות רצויות בקרב ילדים אשר מבינים שכדאי להם לבצע פעולה מסוימת מכיוון שזה ישתלם להם כי אחרי ביצוע הפעולה, הם יקבלו רשות לעשות משהו אהוב. אז איך זה קשור לכלבים אתם שואלים? ובכן, את אותו עיקרון בדיוק ניתן ליישם על כלבינו האהובים על מנת לחזק אצלם התנהגויות רצויות. ההתנהגות השכיחה (מה שהכלב שלכם רוצה; לצאת החוצה) = החיזוק ההתנהגות הנדירה יחסית (ההתנהגות שאתם רוצים; ישיבה רגועה) = המחוזקת. לדוגמא- כשהכלב מתרגש לפני יציאה מהדלת, נבקש ממנו קודם לשבת. רק לאחר שישב, הוא יקבל את החיזוק שלו- היציאה מהדלת. מהם היתרונות ביישום עיקרון פרימק בעבודה עם כלבים? "הסחות דעת" יכולות לשמש כחיזוק באילוף כלבים, הרבה פעמים אנו מחשיבים את הסחות הדעת שבחוץ כמכשולים לאימון, אך על פי עיקרון פרימק יש לנו פתח לשנות את החשיבה שלנו ואת התנהגות הכלב, על ידי כך שנהפוך את אותן הסחות דעת, לחיזוקים על התנהגות רצויה – וכך במקום שהכלב יתעלם מאיתנו בגלל גירוי חזק שמעורר בו התרגשות ומסיח את דעתו, הוא יבצע התנהגות שאנו רוצים (תשומת לב, מבט, ישיבה רגועה וכו') כדי לקבל גישה אל אותו גירוי (רחרוח השיח, משחק עם כלבים...). חיזוקים מהחיים עיקרון פרימק, עוזר לנו לחשוב על פרסים נוספים מלבד חטיפי מזון. אנו יכולים לרתום את הסביבה היומיומית של הכלב ולערוך רשימת דברים שיוצרים אצלו מוטיבציה (ראו הרחבה בסוף המאמר). במידה ועיקרון פרימק מיושם כהלכה, יהיה לנו במהרה כלב שמציע לנו התנהגויות "דיפולט" (התנהגויות אוטומטיות) רגועות על מנת לקבל דברים משמחים. הנה לכם תרגיל נחמד: קחו לעצמכם פסק זמן ממטלות היומיום, סלקו מחשובת טורדניות ופנו מקום למחשבה בריאה והתמקדות בדברים הטובים. ועכשיו קחו דף ועט. בצדו האחד של הדף ערכו רשימה של כל ההתנהגויות הרצויות מבחינתכם שהייתם רוצים לחזק אצל כלבכם. בצדו השני, ערכו רשימה נוספת, של כל מה שנראה לכם שהכלב שלכם רוצה. תהיו יצירתיים והתבוננו בכלב שלכם- ממה הוא נהנה? מה הוא הכי אוהב לעשות? הוא כבר "יגיד" לכם מה הוא רוצה. זה יכול להשתנות מיום ליום, מרגע לרגע וזה לגמרי בסדר- הוא יציע לכם אוסף נכבד של חיזוקים מהם תוכלו לבחור. להלן כמה הצעות לחיזוקים- מה הכלב אוהב / מהי המוטיבציה שלו ברגעים שונים: לרחרח, לאכול, לשחק משיכות בחבל, משחקי הבאה עם כדור או מקל, לשחק עם כלבים אחרים, לנסוע באוטו, לרוץ בשדה הפתוח, להתפלש בחול, "להתחבק ולהתלטף", לקבל תשומת לב, לברך אנשים לשלום, לחפור, להיכנס למים, לקבל קונג עם מילוי טעים, שוב לרחרח ושוב לאכול...מניתי לא מעט חיזוקים והיד (או הרגל, אם לדייק) עוד נטוייה.... אז אל תהססו להשתמש בעקרון פרימק ליצירת שינוי התנהגותי, עם ההולכים על ארבע כמו גם עם ההולכים על שתיים, וכמו שאמרה אישיות נכבדה אחרת- "אם תרצו אין זו אגדה". לבטח אינכם צריכים תזכורת לכך שהכלב שלכם הוא יצור נפלא, מרתק ורב קסם ! בין שלל התכונות והיכולות מעוררות ההשתאות שלו ניתן למנות את יכולת הלמידה המופלאה ויכולת ההסתגלות המדהימה שלו בתוך סביבה חברתית מורכבת. אך דווקא בגלל הכישורים הנהדרים שלו, אנו נוטים לפעמים לשכוח שהוא כלב ובמקום זאת מתייחסים אליו כבן אנוש, וככזה מצפים ממנו להפגין נימוסים וכללי התנהגות נאותים מהרגע בו נכנס לביתנו והפך לחלק ממשפחתנו.. ואז יום בהיר אחד אנו נדהמים לגלות ש "לא הבטחתי לך אף פעם גן של שושנים" מפר את החוקים (שעליהם לא שמע מימיו), מרים את אפו ומנופף בזנבו בצורה מתגרה ומרדנית והופך אותנו לפקעת של תסכול, אכזבה ו/או כעס. חשוב להבין שרבות מן ההתנהגויות שאנשים מחשיבים כשליליות וטורדניות, הן בדרך כלל התנהגויות נורמליות לחלוטין עבור כלב שאינו מאומן ולא למד בצורה עקבית מה אנו רוצים ממנו (כשהכלב שועט קדימה בטיולים, ואתם נגררים מאחוריו, הוא לא עושה זאת כי הוא רוצה להתעלל בכם או כדי לשפר את סיבולת ליבכם או ליבו, אלא פשוט באותו הרגע הגירויים החיצוניים מפתים מאד וכנראה שאף אחד לא לימד אותו שאפשר גם ללכת בצורה רגועה ונעימה עם הרצועה, וליהנות מטיול בו אתם וההליכה עצמה מהווים את הכייף הגדול). חשוב אם כן להבין את עולמו של הכלב על כל מורכבויותיו- קולות ושפת גוף, צרכים בסיסיים, יצרים / תכונות וההתנהגויות הנובעות מהם וכמובן כדאי להכיר טכניקות פשוטות וידידותיות לשינוי התנהגויות לא רצויות ולחיזוק התנהגויות רצויות, כך שנעזור לו להשתלב בסביבה באופן הרמוני ולבנות קשר מתגמל לשני הצדדים. הדרך היחידה בה נוכל לספק לו זאת, היא באמצעות תהליך הלמידה- אימון וחינוך. כחייה חברתית הוא זקוק לשפה משותפת עם אלו שהוא חי בקרבם. למדו אותו באמצעות תרגילי אימון ומשחק, את כללי הנימוס וההתנהגות הבסיסיים, כגון: מה מותר ללעוס (צעצועי לעיסה ולא גרביים מגולגלות), איך להיות נינוח ורגוע, איך לשתף עמנו פעולה ולהנות ממשחק משותף (כדור, פריזבי, מחבואים..) ולמה משתלם לו להקשיב לנו ולהיענות לבקשותינו בשמחה ורצון (רמז עבה: כי כך הוא זוכה לקבל את "פרסי החיים", או במילים אחרות: פעילויות שהוא כה אוהב, הופכות למוטיבציה הטבעית שלו לשתף עמנו פעולה (אם הוא מתיישב כפי שלמד- הפרס שלו יהיה יציאה לטיול / משחק / התכרבלות בחיקנו/ נקניקיה עסיסית וכו'). ולסיכום- למה כדאי להשקיע בחינוך הכלב? • יצירת שפה בין הכלב לבעליו היא הבסיס לבניית קשר חזק וארוך טווח שמבוסס על כבוד ואמון הדדי • תהליך הלמידה מרתק ומהנה לשני הצדדים (זאת במידה ועובדים בשיטות של חיזוקים חיוביים, ראו מאמר על משמעות אילוף בשיטות חיוביות) • תרגילי האימון הם דרך נפלאה לעייף כלב, שכן הם מהווים אתגר מנטאלי ומפרקים אצלו אנרגיות. • לימוד הכלב להקשיב לנו, בעיקר כשמדובר בסביבה מאתגרת ורבת גירויים, מגדיל את סיכויינו להצילו בעיתות סכנה (!!) כלב מחונך, שיודע מה רוצים ממנו ונענה ברצון לבקשותינו הוא....
היו קשובים אם כן לצרכיו של כלבכם האהוב ואל תפסיקו ללמדו וללמוד ממנו ! הפעם ברשותכם אני רוצה להביא את נקודת מבטה של אנג'י כלבתי האהובה, שיכולה להאיר את התייחסותנו לפחדים או אי נוחות של כלבים מול אובייקט מסויים. אם תקראו את שלושת התיאורים הבאים של מראות שנתקלתי בהם במהלך טיול רגלי, לא נראה לי שתתרגשו יותר מדי- מתוך נקודת מבטנו האנושית, התיאורים נראים לנו פשוטים ורגילים: 1. בקצה הרחוב שבו אני גרה הוצב שלט גדול שמיידע על הפסקת מים 2. בשדה השיבולים של קיבוץ אלונים, נקצרה החיטה ונאספה לחבילות (ומי שיודע איך קוראים לריבועים האלו מלבד "באלות", מוזמן לשלוח לי את התשובה ) 3. בגינת הכלבים הונחו שני שקי חול קטנים ליד הגדר, למניעת יציאת כלבים מבעד לפרצה. מנקודת מבטה של אנג'י לא כך היו פני הדברים. בכל אחד מהמקומות הנ"ל שעברנו בהם, המראות נקלטו אצלה פחות או יותר בצורה הבאה: 1. אמאלה עב"מ! מה זה הדבר המפחיד והגדול הזה שנמצא פתאום ברחוב שלי ? אין מצב שאני עוברת פה (מחשבה שלוותה בנביחות בהלה לעבר השלט, תוך כדי לקיחת מרחק ביטחון). 2. אמאל'ה עב"מ ! מה זה הדבר המפחיד והגדול הזה שנמצא באמצע השדה שרק אתמול רצתי בו בהנאה גדולה? (גם מחשבה זו לוותה בנביחות בהלה לעבר חבילת החציר). 3. אמאל'ה עב"מ ! מה זה הדברים הקטנים, הלבנים והמפחידים האלו שנמצאים ליד הגדר, הם לא היה פה אתמול כשבאתי וגם לא באף אחת מהפעמים הקודמות ששיחקתי פה עם כלבים. מהיום שלקחתי את אנג'י מהעמותה, ניסיתי לבנות לה מחדש תחושת ביטחון, רוגע ויציבות. שמתי לב לשמחתי, שבאופן כללי היא אינה כלבה שנחרדת מאד משאון הסביבה, למשל רעשים חזקים, כדוגמת צפירות של כלי תחבורה אימתניים - הם תמיד שם והיא נחשפת אליהם כל יום מחדש. מה שנקרא היא התרגלה...אבל לאור שלושת המקרים הנ"ל יכולתי להבחין בנקל שיש לה פחד מאד גדול מכל מה שנראה לה זר ולא שייך בתוך התמונה החזותית היומיומית שנקלטת אצלה. הסיבה העיקרית לכך היא העובדה שיש לה חסך מאד גדול מגיל הגורות, של חשיפה למראות משתנים של מקומות וקבלת העולם כמקום דינמי ורווי התרחשויות. ללא ספק זה פועל יוצא מהעובדה שעד גיל שנה לערך, היא גדלה במשפחה שהזניחה אותה וככל הנראה גם קשרה אותה במשך כל היום בחצר, בלי לספק לה טיולים סדירים וחיזוקים חיוביים, שהם הדרך הנכונה היחידה לחשוף כלב לעולם הגדול-על מראותיו, קולותיו, צבעיו וריחותיו המגוונים. וכך בגלל שלא נחשפה בגיל המתאים למצבים משתנים-רחוב או מקום כזה או אחר, כל עצם חדש שמתווסף לאותו מקום, נראה לה כמו מפלצת אימתנית.. עד הרגע שבו היא ניגשת אליו ומרחרחת אותו. הרגע הזה לא מגיע סתם כי היא החליטה להיות פתאום אמיצה, אלא זו עבודת הרגלה ל"עב"מ" שעשינו יחד (אומנם התהליך נמשך דקות ספורות, אך בצורה איטית והדרגתית), מלווה בהרבה חיזוקים חיוביים (חטיפים ומילים טובות). מאד לא מומלץ לעשות לכלב "הצפה" של דברים שהוא נרתע מהם, הווה אומר להאיץ בו ולמשוך אותו אל עבר הדבר המפחיד על מנת שיתמודד איתו, אלא צריך להיות קשובים כל רגע למה שהכלב משדר ולעודד אותו באמצעות חיזוקים חיוביים בכל פעם שהוא מפגין פחות רתיעה מהדבר ומוכן (בעצמו, ללא כפייה מצדנו) לחקור אותו קצת יותר. צריך להבין מתי עברנו את הסף מבחינת הכלב, ואז לעצור, לעשות הפסקה או להמשיך את תהליך ההרגלה ביום אחר. רוב הסיכויים שאם עשינו תהליך נכון, הכלב בסופו של דבר יתעלם מה"עב"מ" ואולי אף יחליט להתקרב ולרחרח כהרגלו (ואף סביר שרגישותו הכללית לעבמ"ים תלך ותפחת ככל שנתמיד בתהליך ההרגלה החיובית לסביבה המשתנה)... אחד מהצעצועים הוותיקים והיעילים ביותר עבור כלבים בכל הגילאים הוא הקונג. זהו צעצוע לעיסה חלול, עשוי גומי קשיח, המיועד למילוי בדברי מזון ומגיע בגדלים שונים (המותאמים לגודל הכלב כמו גם לעוצמת מלתעותיו). צעצועי האכלה ובכללם הקונג יעילים במיוחד,שכן הם מעסיקים לא רק את פיו של הכלב אלא גם את מוחו - מעבר לסיפוק צרכיו הטבעיים של הכלב ללעוס וללקק, הוא גם נדרש לפענח איך להוציא מתוך הצעצוע את שלל ההפתעות(ישנן דרגות קושי שונות למתכוני המילוי). הקונג אם כן מהווה פתרון אפקטיבי (ומהנה!) להעסקת הכלב במשך שעות ארוכות, לשמירה על רוגע ולמניעת הבעיות הנגזרות משעמום וחוסר גירוי מנטאלי (ראו בהמשך רשימה של התנהגויות לא רצויות שהקונג מסייע במניעתן). ניתן למלא את הקונג בממרחים שונים כגון טחינה גולמית, שימורים של כלבים, חמאת בוטנים (ללא סוכר) וכן אפשרי להוסיף לתוך העיסה חתיכות ירקות כגזר ומלפפון / חזה עוף ללא תיבול / ביסקוויט לכלבים, ולהקפיא למספר שעות, כך שהמילוי יישאר לאורך זמן ולכלב יהיה עיסוק ממושך (ראו בהמשך רשימת מאכלים האסורים לכלבים). מומלץ אף להפוך את הקונג לתחליף או תוספת לקערת האוכל (ממלאים אותו בגרגירים שהורטבו מעט, על מנת שיתפחו ומכניסים למקפיא למספר שעות, זאת בלי לחרוג מכמות המזון המומלצת ליום). ניתן גם לאתגר את הכלב ולהחביא לו מספר קונגים בתוך הבית טרם יציאתכם לעבודה או לתלות לו בחצר על עץ או עמוד (כלבים אוהבים לרחרח ולחפש אחר ארוחות חבויות ו...בעיקר למצוא אותן). בצורה זו הכלב עובד ו"מרוויח את ארוחתו" , אוכל בצורה רגועה (ולא שואב את האוכל תוך שבריר שנייה..ע"ע כלבי לברדור) וכמובן- מוצא סיפוק מנטאלי מתמשך, מרגש ו...טעים. טיפ - אל תשאירו את הקונג הריק זנוח ליד הכלב או כצעצוע רגיל, קחו אותו כשהוא ריק והחזירו לכלבכם בפעם הבא כשהוא מלא בכל טוב, זאת על מנת שלא יאבד מערכו כ"צעצוע הכי מעניין ומתגמל בסביבה" .. להלן מספר פעולות (לא רצויות) שכלבכם מנוע מלעשות בעודו מתמקד בשליפת האוצרות החבויים בקונג: הרס חפצים בבית, לעיסת כל מה שיקר לליבכם וכיסכם (כולל הידיים שלכם כשמדובר בגור), נבירה בשקית האשפה, גניבת מזון מהשיש או השולחן, הצקה לאורחים, בריחה מהבית לחיפוש אחר גירויים חיצוניים, תופעות מטרידות כתוצאה משיעמום, למשל בזמן שנשאר לבד בבית ועוד. סרטון מצויין על קונג למתחילים: http://www.youtube.com/watch?v=0EuY98sRPb8&feature=related רשימה של מאכלים עיקריים המסוכנים לכלבים: בצל, שום, פלפל חריף, תבלינים, שוקולד, ענבים, צימוקים, אבוקדו, אפרסמון, אגוזי מקדמיה, עצמות עוף ודגים, אלכוהול, ממתיקים מלאכותיים, מאכלים עתירי שומן... כמו כן, כמו בקרב בני אדם, ישנם כלבים אשר רגישים למוצרי חלב. באופן כללי, אם אינכם בטוחים לגבי מאכלים מסוימים, אנא פנו לוטרינר לייעוץ. שמרו על כלבכם, בריא, שמח ומסופק גם מבחינה מנטאלית ! כבר בימים הראשונים לאחר שהבאתי את אנג'י לביתי, שמתי לב שהיא חוששת מעט מאנשים שניגשים ללטף אותה או כאלו שמגיעים אליי הביתה. היא לא הייתה קיצונית בתגובותיה, רק לקחה צעד אחד אחורה / הצידה, או התכנסה בפינה... כיוון שלא הייתה לי היסטוריה מדויקת של אנג'י, ניסיתי לבדי לאבחן את הטריגרים לפחד ולריחוק שלה (מעבר לידיעה שבאופיים כלבי הרוח רגישים ומרוחקים במקצת). בניגוד לדעות הרווחות, לא מחייב שמקור הפחד שלה מאנשים, נעוץ בהתעללות שעברה בביתה הקודם, מספיק אפילו יחס לא ראוי או חוסר סבלנות של הבעלים, כמו גם חוסר חשיפה לעולם שבחוץ, כדי לגרום לכלב להרגיש לא נוח ומפוחד. אז היסטוריה לא הייתה לי, אבל כלים יש לי ולכן התחלתי לעבוד איתה על הכחדת הפחדים בצורה של התניות נגד- יצירת קישור אסוציאטיבי בין הגירוי המפריע והלא נעים (כגון גברים גדולים או אנשים שעושים תנועות נמהרות) לבין גירוי נעים שהיא אוהבת (חטיף, ליטוף, משחק..), עד שלבסוף הגירוי המפריע הופך לחוויה נעימה והפחד נעלם ("ממממ. איזה כייף, תמיד כשעובר לידי מישהו או כשנכנסים אנשים הבייתה, אני מקבלת בו ברגע משהו טעים.."). בכל פעם כשיצאתי מהבית, לקחתי עימי שקית קטנה של חטיפים, וברגע שהבחנתי באחד מהטריגרים שעשויים לעורר בה תגובת פחד, נפתחה שקית ההפתעות ושלפתי לה חטיף כשהטריגר עבר לידינו. במשך הזמן וככל שהיא גילתה סימני רגיעה בקרבת אנשים, נתתי לאדם עצמו לצ'פר אותה בחטיף וללטף אותה תוך כדי עידוד קולי. לשמחתי אנג'י גם אוהבת מאד לשחק עם רוב הכלבים, כך שפעמים רבות כשהגיח מולה מישהו שלכאורה היה יכול להלחיץ אותה מאד (גבר גבוה, עם מעיל וכובע, שיוצא מסמטה חשוכה ועושה תנועות נמרצות בידיים), והיה מוצמד לו כלב חמוד- היא לא גילתה שום סימני פחד אלא ישר קדה את קידת המשחק שלה והתקרבה אל השניים בשמחה ובטחון (הגירוי הנעים במקרה זה לא היה חטיף, כי אם הכלב השני). היום, לאחר מספר שבועות של עבודה בצורה זו, היא כמעט תמיד הולכת בצורה רגועה ובטוחה ליד אנשים, ואפילו מגלה פעמים רבות עניין, סקרנות ורצון להתקרב (וללקק כמובן), כמו כן אורחים שמגיעים לביתי, הפכו לאירוע משמח, שכן היא זוכה בעת שהותם ל"גשם של פינוקים"- חטיפים, ליטופים ומילים מפרגנות (הם לא יכולים לעמוד בפני המתיקות שלה !) אז לסיום- התניית נגד הדרגתית היא דרך אפקטיבית מאד לטיפול בפחדים וליצירת שינוי התנהגותי בכלבים (כלבים שמפחדים מאנשים, ממברשת סירוק, מחפצים ורעשים מסויימים, מנסיעה במכונית, מכלי תחבורה אימתנים שעוברים בכביש וכו' וכו'). עד הפעם הבאה, אני רוצה להודות לאנג'י על כך שהיא מכניסה לחיי מדי יום דברים חדשים ומרגשים. מעבר לכך שהיא תלמידה מצויינת, אני לומדת דרכה לא מעט על עצמי ועל הסביבה...ובזכות טיולינו הארוכים, אני זוכה להכיר את הפינות הנסתרות, הקסומות והפראיות של טבעון היפה. |
מירב גמליאל- מאלפת ומטפלת התנהגותית לכלבים בשיטות מתקדמות. קטגוריות
All
|