מוזמנים ללחוץ על התמונה ולקרוא על שימוש נכון בחיזוק חיובי, לימוד התנהגויות שימושיות, רעיונות להעשרת חייו של הכלב, איך מסייעים לו בקבלת אורחים, נהימות ומה הן אומרות ועוד ועוד.....
0 Comments
מזל טוב !!! החלטתם להביא כלב חדש הבייתה. זהו אירוע מרגש ומשמח לכל הצדדים וכדי שזה יהיה גם תהליך טוב, הכנתי עבורכם מספר דגשים בנושא בחירת הכלב, קליטתו בבית והתנהלות נכונה בתקופה הראשונה (ובכלל!). היום אדבר על מה חשוב לבדוק לפני האימוץ.
בבואכם לבחור כלב מעמותה (או אם אתם עומדים לאמץ כלב מאומנה/חבר וכו'), חשוב לוודא עליו כמה שיותר פרטים, בהנחה שיש את מי לשאול. לצערנו לא תמיד יש לנו את האפשרות לדעת את ההיסטוריה של הכלב וישנם גם הרבה 'כלבי עמותה', שמעולם לא זכו לבית חם, כך שצריך לקחת בחשבון שהתנהגויות "מפתיעות" עלולות לצוץ בהמשך הדרך... השאלות הבאות יסייעו לכם לדעת קצת יותר על הכלב, שאולי עוד רגע יהפוך לבן משפחה אהוב: - מה ההיסטוריה שלו מבחינת מעברי בעלים/בתים ומה הסיבות למעברים אלו. חשוב לדעת אם יש התנהגויות שחזרו על עצמן, אשר בגינן עבר הכלב מספר בתים. -איך הוא מסתדר עם אנשים באופן כללי (ואיך עם ילדים ישנם בבית ילדים). כלב שלא עבר סוציאליזציה בתקופה הקריטית של הגורות ולא נחשף לאנשים (ושאר אובייקטים) עלול לפחד מאנשים בבגרותו וכתוצאה מכך להתגונן כאשר עוברים מבחינתו את "מרחק הביטחון" שלו, בניסיונם להתקרב אליו. -איך הוא מסתדר עם כלבים אחרים? משחק איתם? מתעלם?תוקפני כלפיהם? ריאקטיבי רק כאשר הוא עם רצועה? מגונן רק כאשר יש איזשהו משאב כמו אוכל/בעלים בסביבה? - האם יש לו פחדים מדברים מסויימים? רתיעה מאובייקטים מסויימים? תוקפנות כלפי טריגרים מסויימים? חשוב לדעת שכלב עם היסטוריה של פחדים ו/או חרדות, יזדקק לטיפול התנהגותי בליווי איש מקצוע, על מנת להפחית את המתחים בחייו ולתת לכם כלים לסייע לו בצורה אופטימלית. -איך הוא מבחינת פעילות פיזית? זקוק להרבה פעילות גופנית על מנת לפרוק אנרגיה? או שמא מתעייף ונרגע בקלות? אם אתם לא מאוהבי הפעילות ולא מסוגלים לצאת עם הכלב למינימום שני טיולים ארוכים ביום (חצי שעה-ארבעים דקות לפחות לכל טיול) אל תאמצו כלב עם רמת אנרגיה גבוהה, כי עלולות לצוץ אצלו בעיות התנהגות שמקורן באנרגיה עודפת שלא פורקה כראוי- מצב שיוביל לתסכול לשני הצדדים..חבל!!!!. באופן כללי כדאי לדעת שכלב זקוק לפעילות גופנית על בסיס יומיומי ואין כמו טיול משותף על מנת לספק לו זאת. win win situation... -איך הוא מתנהג באופן כללי בתוך בית? רגוע? חסר מנוחה? בעל עוררות גבוהה? נובח בעקבות גירויים שונים? ומה עם צרכים...האם הוא גמול לחלוטין? -מה קורה כשמשאירים אותו לבד בבית? האם הוא רגוע? הורס דברים? נובח/מיילל לאורך זמן? מגלה גילויי סטרס/חרדות? -חשוב לבדוק היסטוריה רפואית אם אפשר. האם מסורס? מעוקרת? מחלות ילדות, מחלות נוכחיות חלילה, פציעות.. האם יש לו כאב במגע במקום מסויים... -איך הרגלי האכילה שלו? האם יש לו רגישות למזון מסויים? כמה פעמים ביום הוא אוכל? האם הצרכים שלו סדירים? איזה חטיפים הוא אוהב? - מה הוא אוהב לעשות? ממה הוא נהנה? איזה סוג של מגע הוא אוהב? איזו פעילות משותפת חביבה עליו? מה מעסיק אותו כאשר הוא עם עצמו וכו' וכו' חשוב להבין שגם אם לכלב יש אי אילו בעיות התנהגותיות, פחדים וכו'- ניתן לעבוד על הדברים בליווי איש מקצוע. חשוב להתייעץ עוד לפני הבאת הכלב הבייתה, על מנת שתקבלו החלטה נכונה ותמונה יותר ברורה לגבי התאמת הכלב למשפחה ויכולת הקליטה שלו בבית החדש. בפעם הבאה- חלק ב: איך מתנהלים בצורה נכונה עם הכלב החדש כלבים לא מדברים בשפה שלנו; הם לומדים לקשר התנהגויות לצלילים, שפת גוף ומחוות. מסיבה זו, חשוב להיות ברור ועקבי כאשר מדובר בתקשורת עם הכלבים שלנו, כך שנוכל לקבל את ההתנהגות הרצוייה שאנחנו מחפשים.
תקשורת ברורה ועקבית יוצרת אצל הכלב אמינות כלפינו ומובילה אותו בסופו של דבר להציע את ההתנהגות הרצוייה לעיתים הרבה יותר קרובות. לעומת זאת, אם הם מבולבלים ולא בטוחים למה אנו מתכוונים, הם עשויים להציע התנהגות לא נכונה או פשוט לא להגיב בכלל. מה שבטעות מפורש על ידנו הרבה פעמים כ"הכלב עקשן"...או "הכלב קצת טיפש". הכלב אינו טיפש, אלא פשוט לא לימדו אותו בצורה בהירה ועקבית מה רוצים ממנו... מה הכוונה בבהירות? להיות ברור עם כלב פירושו ללמד אותו דרך אסוציאציות, התניות וחזרתיות להגיב לרמזים קוליים, אותות יד ו / או רמזים אחרים. אני מסתכלת על תומר, בני היקר והמתוק ונדהמת מכישורי השפה שלו. אין לי ספק שהבהירות היא מרכיב מפתח בתהליך של הלמידה שלו ושל שאר הילדים. ילדים קולטים בצורה מדהימה מילים חדשות כי כל האלמנטים שזורים בתהליך הלמידה: אסוציאציות, התניות וחזרתיות. למשל, כשאמרתי לתומר את המילה "בקבוק" והצגתי לו בו זמנית את בקבוק ההאכלה. עשיתי זאת במשך מספר פעמים (זוהי החזרתיות הנחוצה), ובסופו של דבר (במקרה שלו-מהר מאד!) תומר קישר את המילה לחפץ והחל לומר "בקבוק" בשעת ההאכלה (אם להיות מדויקת, המילה שתומר למד עוד לפני "בקבוק" זו המילה "רוח" כשראה אותנו מפעילים את המזגןJ ) . כך קורה גם בתהליך הלמידה של הכלבים-ההצמדה של המילה לתנועה/התנהגות והחזרתיות של המילה מספר פעמים (תרגולים רציפים) מובילה לביצוע ההתנהגות. מה הכוונה בעקביות? כלבים צריכים דפוס קבוע של פעולה וחוקים אחידים (או שחור או לבן, בלי שטחים אפורים). חוסר עקביות מבלבלת את הכלב. להלן דוגמאות לטעויות נפוצות שהבעלים עושים בהקשר זה עם כלביהם: -אחד מבני הבית מלמד אותו "שב", בעוד השני מלמד אותו "לשבת" - בני הבית מאפשרים לכלב לקפוץ עליהם משמחה כשחוזרים מהעבודה, אך הודפים אותו בכעס אם קופץ עליהם כאשר הם שבים מאירוע (לבושים במיטב בגדיהם) -בני הבית מאפשרים לכלב לקפוץ עליהם משמחה, אך מתעצבנים כאשר הוא קופץ על אורחים -אחד מבני הבית מאפשר לכלב להתכרבל איתו על הספה, אך בן בית אחר שלא אוהב זאת, מוריד אותו בכוח. חשוב שכל בני הבית יהיו אחידים, הן ברצונות שלהם מן הכלב והן במילים שהם משתמשים בהן כאשר מבקשים ממנו לבצע התנהגויות שונות. זכרו: מערכת תקשורת חזקה שבה הכלב מבין אותנו, מבוססת על בהירות ועקביות, יחד עם סבלנות, הבנה וחיזוקים חיוביים! הרבה קווים מקבילים יש בין אילוף כלבים בשיטות חיוביות, לחינוך (ילדים ומבוגרים) לחשיבה ועשייה חיובית.
אני רוצה להעלות בפניכם נקודה למחשבה, הרלוונטית לכל מערכת יחסים שבה אתם נמצאים, בין אם אתם בני זוג, חברים טובים, הורים וילדים, מעסיקים ואנשי צוות וכמובן הורים לבעלי זנב... כמאלפת כלבים בשיטות חיוביות, אני מדגישה כל הזמן בפני לקוחותיי שכדאי להם מאד להתחיל לחזק התנהגויות ספונטניות שהכלב מציע מיוזמתו והם אוהבים, למשל מבט אליהם תוך כדי טיול, ישיבה רגועה בקרבת אורחים וכו'....אם מתמידים בחיזוק התנהגויות חיוביות (במקום להתמקד בהערה ונזיפה על התנהגויות שאנו לא אוהבים), הכלב ילמד לאורך זמן להציע עוד ועד התנהגויות שאנו אוהבים (שימת לב אלינו במהלך טיול, הליכה נינוחה, רוגע בבית וכו').. מטבע הדברים אנו כל כך רגילים לשים לב ולהעיר על התנהגויות שמפריעות לנו, עד שלעיתים קרובות שוכחים להסתכל על ההתנהגויות הטובות ולחזק אותם. אז הנה לכם תרגיל- התחילו להסתכל על אותם מקורבים ולחזק אצלם התנהגויות חיוביות ויומיומיות שהם עושים, דברים שאתם אוהבים, פעולה או משימה שבצעו בהצלחה. חזקו אותם במילה טובה, או כל דבר משמעותי אחר עבורם. במקום ליצור תסכול מהערות חוזרות ונשנות על דברים שעשו לא בסדר, תזכו לראות עוד ועוד התנהגויות חיוביות שהם מציעים. win-win situation... הנה פסקה נהדרת בהקשר, מתוך כתבה חשובה על העצמת ילדים: "לחגוג את הרגע החיובי- איך מלמדים ילדים לראות את הרגעים היפים? אנחנו מעירים להם כשהם רבים עם אחיהם, כשהם שוכחים את המעיל בבית הספר, כשהם לא שוטפים ידיים לפני הארוחה, כשהם קמים באמצע ובסוף לא מפנים מהשולחן ועוד ועוד. אבל בימים השקטים בלי המריבות, כשהם יושבים בצורה מכובדת מסביב לשולחן, כשהם משחקים יפה וזוכרים להחזיר את כל חפציהם מבית הספר, אנחנו לרוב לא אומרים דבר. מה עושים? עלינו לחזק התנהגויות חיוביות וראויות. צריך לחגוג כל רגע חיובי, לחזק את התנהגותו הראויה בחיבוק, במילה טובה..." אורחים הם רצויים בביתנו, בעיקר אם הוזמנו מראש, אך לא תמיד זו התחושה עבור כלבינו. מפגש עם האורחים יכול לעיתים לייצר בקרב כלבים התנהגויות לא רצויות.
מצד אחד-ישנם כלבים שיקדמו את האורחים בשמחה והתרגשות ויביעו זאת בקפיצות וליקוקים אינטנסיביים, שחלק מן האנשים נרתעים מהם, ומצד שני- ישנם כלבים שיחוו אי נעימות ולחץ נפשי מן המפגש הכפוי ויביעו את תחושתם בדרכים שונות (נביחות, נהימות וכו'). צריך להיות קשובים לכלבינו ולהבין שעבורם זהו אתגר גדול. תקופת החגים למשל, מזמנת להם בד"כ מפגשים עם מספר גדול של אורחים, עובדה שמעצימה את הקושי שלהם להישאר רגועים ונינוחים. אם יש לכם כלב שמפחד מאורחים, על אחת כמה וכמה כלב שכבר מראה סימני תוקפנות בקרבתם, חשוב מאד להסתייע במאלף ומטפל התנהגותי על מנת לפתור את הבעיות הקיימות. במקביל אני רוצה לתת לכם כאן על קצה המזלג, מספר טיפים הקשורים בהתנהלות נכונה, שיכולים לעזור לכלביכם להתמודד עם האורחים: * רתמו את כלבכם לרצועה לפני שתפתחו את הדלת לקבל את פני האורחים, כך תוכלו לשלוט בסיטואציה ולעזור לכלבכם להתנהל נכונה (תוכלו להשאיר את הרצועה מחוברת לאורך כל המפגש). * תגמלו את כלבכם על כל התנהגות רגועה שהוא מציע בקרבת האורחים. רצוי להשתמש בחטיפים טעימים שהכנתם מבעוד מועד ולא רק בשבחים מילוליים. אם כלבכם אינו מפחד ואינו תוקפני אלא שמח בקרבת האורח, ניתן להציע לאורח לתגמל אותו, לאחר שבקשתם מן הכלב התנהגות רגועה כלשהי (למשל "שב-השאר" או לך למקום"). * אם כלבכם מרגיש נוח לאכול בקרבת אורחים, תנו לו עיסוק מעניין כלשהו בזמן האירוח (רצוי צעצוע האכלה כמו קונג ממולא או עצם), אך אם לכלבכם קיימת התנהגות של שמירה על משאבים היוועצו באיש מקצוע. אם תתמידו ותתנו לכלבכם דברים טובים כאשר מגיעים האורחים, תיווצר אצלו ההתנייה: אורחים=משהו טוב!! כמו כן ההתרגשות מנוכחותם תפחת ברגע שהוא יהיה עסוק עם הקונג או העצם שלו, האורחים יהפכו לתפאורת רקע). *הנחו את האורחים שלכם לא להתייחס לכלב כאשר הם נכנסים הבייתה, בין אם זה כלב שמתרגש באופן קיצוני ובין אם זה כלב שמפחד מאנשים. במקרה הראשון של כלב מתרגש- נניח שיש לכם כלב שקופץ ומלקק משמחה, קבלת פנים קולנית או ליטופים של האורחים, יכולה להעצים את התרגשותו ואת הזמן שייקח לו להירגע (כמובן שעם הדרכה נכונה ותירגול , ניתן לאמן את כלבכם לבצע התנהגות חלופית רגועה בשביל לקבל יחס, למשל "שב" במקום לקפוץ, רק כך תקבל ליטופים). במקרה השני- אם כלבכם מפוחד, הוא יילחץ עוד יותר אם האורחים ינסו לדבר אליו או גרוע מכך להתקרב אליו וללטפו. הנחו אותם להעמיד פנים שהם לא מתעניינים בכלב, להפנות כלפיו את צידי גופם כך שייראו פחות מאיימים ולהימנע מקשר עין (זה יוצר אצל הרבה כלבים אי נוחות ותחושת איום). הנחו את האורחים להישאר רגועים ונינוחים, כך הכלב יבין שהם לא מהווים איום והוא יכול להירגע, במקום "לשבת על המשמר". * לעולם אל תכפו על כלבכם לקבל את פני האורחים אם הוא נראה נסער. אם ההיסוס של הכלב מבוסס על פחד, המפגש עם האורחים חייב להיות הדרגתי כך שבכל שלב הוא ירגיש נוח ולא מאויים. עושים זאת רק על ידי תרגול מתמשך בליווי מקצועי (מדמים סיטואציות של הגעת אורחים ומתרגלים בהדרגתיות), ובינתיים, בזמן אמת, כאשר מגיעים האורחים, שימו את כלבכם בחדר נפרד ודאגו לספק לו שם שלל עיסוקים מעניינים (חשוב להרגיל את הכלב לשהות בחדר הזה גם כשאתם לבדכם בבית, בלי קשר לנוכחות אנשים אחרים בבית, על מנת שירגיש שם נוח ולא כמו "כלא" או "עונש" שנכפה עליו בזמן שמגיעים האורחים). התנהלות שכזו לבדה, לא תשנה את התנהגות הכלב, אך יחד עם זאת, היא מבטיחה את בטיחות האורחים ואת תחושת הנינוחות של הכלב והיא שימושית במיוחד עבור כלבים שאינם רגילים להרבה מבקרים, או לכאלו שיש להם אינסטינקט שמירה מפני זרים (למשל כשהטכנאי "המאיים" מגיע זה הזמן להכניס את הכלב לחדר!!). *אם כלבכם מתרגש/מפוחד רק מהרגעים הראשוניים של המפגש (נניח מהדפיקה בדלת או מהכניסה הפתאומית הבייתה והקולניות שנוצרת בסיטואציה שכזו), אך נרגע מהר כשהאורחים כבר נמצאים, ניתן לקיים את מפגשי קבלת הפנים מחוץ לבית כשהכלב לצידכם, קשור ברצועה. צאו עם כלבכם לקבל את האורחים, עשו אפילו טיול קטן יחדיו (התנייה חיובית זוכרים? אורחים=משהו טוב!!) כך תחסכו את כל הטקס של כניסת האורח הבייתה ועל הדרך תשמחו את כלבכם...כמובן שבמקביל כדאי לתרגל (בליווי איש מקצוע) ליד הדלת, תרגילים שמדמים כניסה ויציאה של אורחים/זרים, כדי שכלבכם יידע להתמודד גם עם סיטואציות כאלו. *דאגו תמיד לפרוק לכלב אנרגיה לפני הגעת האורחים-טיול ארוך, תרגול, משחק...כל אלו יעייפו אותו כך שיהיה פחות דרוך ונרגש בעת שהאורחים יגיעו. במקביל כמו שציינתי לעיל, דאגו תמיד להכין מראש עיסוקים מעניינים עבור הכלב בזמן שאתם יושבים ומבלים עם האורחים (קונג,עצם וכו'). בברכת אירוח מהנה ושמח לכל הצדדים ! מירב-מאלפת ומטפלת התנהגותית לכלבים טעות מס' 1: צועקים על הכלב כאשר הוא מגיע אלינו לאחר שקראנו לו מספר פעמים
מכירים את הסנריו בו אתם קוראים לכלב מספר פעמים אך הוא בשלו, ממשיך בעיסוקיו ומתעלם מקריאתכם? (יש שיגידו בהפגנתיות), ואז כאשר הוא מואיל בטובו להגיע, אתם מתעצבנים עליו בקול, שמים עליו רצועה ומושכים אותו בכוח הביתה? מה הכלב מבין? -לא שווה לי לחזור אל הבעלים כשהם קוראים לי, יש פעמים שהם ממש לא נחמדים אליי ואף קצת מפחידים -כל פעם שאני חוזר אל הבעלים שלי, מסתיים לי זמן הכייף. שמים עליי רצועה ולוקחים אותי הבייתה מה צריך לעשות? הכל אחרת (ואפרט כאן על קצה המזלג): 1. ללמד אותו את משמעות המילה "אליי" בהדרגה: בהתחלה בבית ואח"כ כשיש 100% הצלחה בתוך הסביבה הביתית, עוברים בהדרגה לסביבה עם יותר גירויים (ניתן להיעזר בהתחלה ברצועה ארוכה). 2. שימו לב- הקריאה "אליי" משמעותה אצלנו (הבעלים) הכי כייף, אנחנו מקור כל הטוב ואילו הסביבה פחות מעניינת באותו רגע נתון. לכן ביומיום, חוץ כמובן מזמן התרגול, הקריאה אליי צריכה תמיד להיות מחוזקת בדברים נהדרים שהכלב אוהב (חטיפים טעימים, צלחת האוכל, פתיחת דלת לטיול, משחק מהנה, ליטופים מרגיעים וכו') 3. אחרי שלימדתם אותו את משמעות המילה "אליי" גם עם גירויים, קראו לו אליכם, תגמלו אותו בחטיף ושלחו אותו שוב לענייניו (משחק עם כלב, רחרוח, ריצה בשדות...), כך הכלב מבין שלא בכל פעם שקוראים לו מסתיים לו הכיף, אלא יש פעמים שהוא אף מקבל חטיף טעים ובנוסף לכך מאפשרים לו להמשיך בשלו בלי לכבול אותו ברצועה. איזה בעלים נהדרים! בפעם השנייה, שלישית, חמישית או שישית (סדר אקראי) קראו לו, שימו עליו רצועה וחזרו הביתה, כך הוא אף פעם לא ידע לצפות מתי מסתיים הטיול ולא יחשוש להיענות לקריאתכם ולחזור אליכם. טעות מס' 2: מנסים להפסיק את קפיצות הכלב באמצעות מילים או הזזה פיזית שלו כולנו בוודאי נתקלנו בסיטואציה הבאה: כאשר הכלב קופץ עלינו, אנו מנסים להפסיק את ההתנהגות על ידי כך שאומרים לו: "לא", "די", "אל תקפוץ", "זוז", או שמנסים להזיזו עם הידיים או הרגליים. מה הכלב מבין? -איזה יופי לי! הבנתי מה גורם לבעלים להתייחס אליי. כל פעם שאני קופץ הם מסתכלים עליי, מדברים איתי ונוגעים בי. בפעם הבאה אפילו אקפוץ יותר חזק ואינטנסיבי כדי לקבל עוד יותר יחס! שימו לב שתגובות של הבעלים כמו התגובות הנ"ל מחזקות למעשה את ההתנהגות הלא רצויה, כך שלא רק שלא הצלחנו להיפטר מן הקפיצות, גרמנו לכלב שלנו לקפוץ יותר כי הוא מקבל יחס- שזה בעצם מה שניסה להשיג מלכתחילה (גם מילים כגון "לא", "די", "תפסיק" מהוות עבורו יחס, וכך גם מבט לעברו !!) מה צריך לעשות? כמה דברים במקביל:
טעות מס' 3: נגררים אחרי הכלב המושך קדימה בטיולים התסריט מוכר: רצועה מתוחה, הכלב מושך קדימה והבעלים נגררים אחריו, מנסים להדביק את הקצב. לכל אחד מהנגררים סיבה משלו: קשה להחזיק ברצועה המתוחה, היד כואבת, קשה לעצור את רוח הסערה הכלבית שמושכת אל עבר גירוי מסויים, חבל להפסיק את שיחת הטלפון שבדיוק נכנסה....וכו'... אז רצים אחרי הכלב בלי לשים לב לאן... מה הכלב מבין? אה... צריך למשוך כי להגיע אל החבר שלי, אל הריח שבסביבה, אל האישה הנחמדה שמוציאה מולי חטיף... משיכות עוזרות לי להתקדם מהר יותר אל היעד.... מה צריך לעשות? גם כאן כמה דברים במקביל:
* הערה: אם הכלב מושך והרצועה נמתחת- אפשר גם ללכת לכיוון השני במקום לכיוון אליו הוא מושך, זאת בהנחה שבצד השני אין גירויים מעניינים עבורו.
חשבו מה הכלב חושב ברגע נתון, איך הוא מפרש את הסיטואציה...ברגע שתעשו כן תראו שהרבה התנהגויות לא רצויות יכולות להיעלם עם עבודה נכונה שלכם ושימת לב לפרטים. ניפגש בפעם הבאה עם חלק ב' של המאמר ! אתחיל ברשותכם מן המסקנה הסופית: ערכים חיוביים כמו אהבה, חמלה, אחריות, נתינה, עצמאות, קבלת האחר, אהבת הטבע...כל אלו ועוד ניתן ללמוד וללמד את ילדינו מתוך הקשר הנפלא עם הכלב וכמו שרובנו יודעים- ילדים הגדלים עם כלבים הם ילדים שמחים ובריאים-פיזית ונפשית!לאורך השנים עבדתי עם ילדים וכלבים במסגרות שונות: שיעורי אילוף, שיעורי העשרה לתלמידי בית ספר, חוגים בנושא תקשורת והתנהגות, סיוע טיפולי ורגשי לילדים בסיכון ועוד. בכל מפגש שכזה נמלאתי שמחה עצומה למראה הקשר הנפלא הנרקם בין הכלבים לילדים, הסקרנות, האכפתיות והסיפוק שחשו הילדים מן הטיפול והתרגול עם הכלבים. מתוך ההתפעמות הזו, הרהרתי לעצמי שהמקום הכי טוב "לזרוע" בו הוא הדור הצעיר. אם נצליח להשריש בילדינו ערכים חיוביים לחיים בזכות המפגש שלהם עם עולם הכלבים (ובעלי חיים בכלל) אז התקדמנו צעד אחד קדימה אל עבר עולם טוב יותר וחיובי יותר. אין דבר יותר מחמם לב מאשר לראות את ילדיכם וכלבכם משחקים יחדיו בשמחה. משחק עם כלב המשפחה אינו רק דרך נפלאה להעצמת הקשר, אלא גם דרך מהנה להעניק לכלב גירוי מנטאלי ולהקנות לילד ערכים חשובים כגון סבלנות, אחריות, נתינה, מסירות ואמפתיה. יחד עם זאת חשוב להיות ערים לכך שילדים יכולים לעיתים בלי כוונה להתגרות בכלב, אפילו אם מדובר בכלב ידידותי ונעים מזג, אז זכרו תמיד להשגיח, להסביר ולעודד !!! להלן דוגמה למשחק כייפי שילדיכם יכולים לשחק עם הכלב ולחזק באמצעותו יכולות ותכונות חיוביות. "חפש אותי!" (בתוך הבית)
חריקת בלמים אינה מתרחשת רק בכביש, היא קורית לנו מדי פעם גם בעיצומה של הליכה תמימה, עת נתקלת רגלנו בצואת כלבים. מניחה שכולנו מכירים את התסריט הזה....
מעבר למפגע האסתטי ול"ניחוחות" הלא נעימים, מפגש עם צואת כלבים יכול להיות בעייתי ואף מסוכן בריאותית לנו וכן -גם לכלבינו. הנה מספר נקודות למחשבה: העברת מחלות לבני אדם- אמנם מעט מאוד מחלות עוברות בין כלבים לאנשים וסכנת ההדבקות קטנה בייחוד אם הכלב מחוסן ומתולע באופן קבוע אך תולעים מסויימות וגם חיידקים כגון סלמונלה אם מצויים בצואת הכלב, יכולים לעבור לאדם. העברת מחלות לכלבים- שיעור ההדבקה בין כלבים הוא גבוה במיוחד. אם הכלב שלכם נתקל בצואה נגועה של כלב אחר הוא יכול לחטוף הרבה דברים, החל מקלקול קיבה ועד מחלות קטלניות במיוחד כמו תולעת הפארק ופרוו. תולעת הפארק - כלבים נדבקים ע"י אכילת זבל/ צואת כלבים/ שאריות מזון אם מצויות בהם חיפושיות זבל נגועות (כלב נגוע מפריש בצואה ביצי תולעת הפארק). מחלת הפרוו - מחלה ויראלית ארורה הפוגעת בגורי כלבים לא מחוסנים. במקרה של הפרוו הכלב לא חייב לאכול את הצואה, מספיק שכלב אחר נגע בה ונשארו הפרשות על פרוותו וכלבכם תוך כדי משחק איתו מלקק את פרוותו (אפשרות נוספת להדבקה היא שאריות צואה נגועה שדבקו בסוליות נעליכם) כעס מיותר וגילויי חוסר סבלנות/סובלנות כלפי כלבים- הכלבים לא אשמים אך האצבע המאשימה מופנית קודם כל לעברם (יקום מי שנשאר רגוע ושלו אל מול מפגש לא נעים של סולייה עם צואהJ) אז מה עושים??? אוספים !!! ו...מכוונים את הכלבים למקומות הנכונים
אנחנו לא יכולים למנוע מכלבינו האהובים לעשות את צרכיהם, זוהי דרך הטבע, אך מתפקידנו לדאוג לסביבה נקייה ובריאה, אם על ידי איסוף הצרכים ואם על ידי הכוונת הכלבים לשטחים מתאימים. באופן כללי, אני ממליצה לכם בחום לצאת תמיד עם כלבכם לטיול משותף ולא לתת לו להסתובב לבדו בחוץ. מעבר לפעילות הגופנית, לחוויה ההדדית ולחיזוק הקשר, יש פה גם עניין של פיקוח ומניעת סכנות הן לבני האדם והן לכלבים. אז צאו לטיול משותף, קחו איתכם שקית קטנה לאיסוף הצרכים ושקית נוספת עם חטיפים טעימים לתגמל את כלבכם על התנהגויות טובות. טיול נעים ונקי! |
מירב גמליאל- מאלפת ומטפלת התנהגותית לכלבים בשיטות מתקדמות. קטגוריות
All
|